קרינה בלתי מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית אשר אין לה מספיק אנרגיה כדי לתלוש אלקטרון ממסלולו מסביב לאטום ובכך לגרום לנזק פיזיקלי ברור ומיידי לחומרים ביולוגים, למשל על הדי-אן-אי. התהליך נקרא "ינון" וקרינה זו היא כאמור בלתי , כלומר לא מייננת.
מבחינת החשיפה שלנו לקרינה בלתי מייננת לא טבעית, רוב החשיפה מגיעה בשני תתי תחומים של קרינה זו:
קרינה מרשת החשמל – שדות מגנטים וחשמליים בתדרים נמוכים (סביב ה 50Hz).
קרינה מרשת החשמל – שדות מגנטים וחשמליים בתדרים נמוכים (סביב ה 50Hz).
קרינת רדיו-סלולר-אלחוטית – בעיקר מתייחסים לשדות חשמלי בתדר גבוה המגיעים מתשתיות סלולריות ואלחוטיות, ציוד תקשורת אלחוטי, ציוד צבאי(למשל מכ"מ) וכמובן ציוד אלחוטי וסלולרי אישי וביתי. תחום התדר הנידון הוא בין 100KHz – 300GHz. דור חמש בסלולרי יתאפשר למעשה על ידי שימוש בקרינת רדיו.
בנושא הנזקים הביולוגים מקרינה בלתי מייננת מתקיים ויכוח מדעי ער ורחב בנושא.
מצד אחד, יש שאומרים שאם אין ינון, אין שום השפעות אחרות לקרינה וכי החשיפה לה בטוחה בייחוד ברמות נמוכות כמו אלו הנפלטות מתשתיות חשמל , אנטנות סלולריות וציוד אלחוטי וסלולרי. למעשה כל תקני הבטיחות של החשיפה לקרינה זו, הן של תשתיות חשמל, הן של תשתיות סלולרי והן של ציוד אלחוטי וסלולרי ביתי ואישי, מבוססות על הנחת יסוד זו.
מצד שני, מתרבים הקולות, הדעות, המחקרים, החוקרים, וההחלטות הטוענים כי למרות שהקרינה הזו לא מייננת יש לה השפעות ביולוגיות גם ברמות נמוכות של חשיפה, כדוגמת חשיפה מתשתיות חשמל , אנטנות סלולריות וציוד אלחוטי וסלולרי.
די במנייה של כמה מחקרים פורצי דרך הבאים כדי להוכיח כי יש השפעות ביולוגיות לקרינת בלתי מייננת למרות שהיא אינה מייננת:
- הנרי לאי הראה ב1996 כי קרינת רדיו גורמת לנזקים ושברים בDNA גם כאשר היא לא מחממת.
- סלפורד הראה בשנת 2003 כי קרינת רדיו גרמה לשיבוש במחסום דם מוח.
- פרידמן וזגר הראו ב2007 כי קרינת רדיו ברמות שלא חיממו גרמו ליצירת רדיקלים חופשיים ושיבוש מערכות תקשורת בתאים.
- מרטין פל הסביר לראשונה ב2014 שינויים ושיבושים במנגנון ה VGCC הגורם לשינויים ושיבושים במערכות פיזיולוגיות רבות, בחשיפה לקרינת רדיו ברמות שלא חיממו.
- נורה ולקוב הראתה בשנת 2012 השפעה של קרינה מטלפון סלולרי על פעילות המוח.
- *קיימים מחקרים נוספים, לקישור לרשימת המחקרים ראו למטה.
מחקר הNTP שמפורסם סופית ב2018 הראה כי חולדות ועכברים שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו יותר גידולים ,יותר תנאים קדם מסרטנים ויותר עדויות לנזק לדי-אן-אי (ונזקים נוספים) בקבוצות החשיפה בהשוואה לחולדות ועכברים שלא נחשפו.
מחקר האינטרפון 2011 הראה על סיכון יתר לגליומה של 82% למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים,
מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד…).
בנוסף יש דיווחים מרשמי סרטן במדינות המתקדמות שבהן השימוש היה מוקדם (מוח בפינלנד ונורווגיה, ארה"ב -גליומה, אוסטרליה – עלייה בחולים בסרטן המוח, בדנמרק – עלייה בסרטני מערכת העצבים המרכזית, ישראל וסין-בלוטת הרוק), על עלייה בסרטני מוח וראש ספציפיים החשודים כקשורים לשימוש בסלולרי (שהוא כאמור מקרה קצה של חשיפה לקרינה).
מבחינת הכרה רשמית של גופים בין לאומיים, נתייחס להכרה של המכון הבין לאומי לחקר הסרטן "IARC" , תת גוף של ארגון הבריאות העולמי. בשנת 2001 הוכרז שדה מגנטי מרשת החשמל כמסרטן אפשרי בבני אדם. בשנת 2011 הוכרזה קרינת רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם. מאז התרבו המחקרים בנושא והיום יש כבר קולות רבים להגדרה מחודשת של קרינת רדיו כ"כנראה מסרטן" או "מסרטן ודאי".
לכן , גם אם הקרינה לא מייננת זה לא אומר שהיא לא מזיקה. ובמקרה של קרינת רדיו יש מחקרים שמראים על מנגנוני נזק, יש מחקרים בבעלי חיים שמראים על השפעות ותחלואה, ויש מחקרים אפידמיולוגים על בני אדם שמראים על קשר בין החשיפה לתחלואה. מעבר לזה יש כבר נפגעים רבים, אנשים רבים כבר מרגישים את הקרינה ואצל חלק מהם החשיפה מביאה לתסמינים קשים. אנשים אלו מכונים רגישים לקרינה. רבים כבר מרגישים את התסמינים הללו וסובלים מהם אבל בגלל חוסר ידע ומודעות, גם בגורמים המטפלים וגם בציבור הרחב, רובם בכלל לא מעלים על דעתם שהציוד האלחוטי והסלולרי שלהם פולט קרינה שגורמת או תורמת לתסמינים אלו.
מעת – עמיר בורנשטיין, "ללא קרינה בשבילך"
קישורים נוספים:
קרינה, מחקרים ומדע – http://www.norad4u.co.il/
רשימת מחקרים בנושא קרינה בלתי מייננת – http://www.norad4u.co.il/
תגובות אחרונות